<h1>הר"י מיגש — ליקוטים</h1>
<h2>דף כו:</h2>
[קידושין ו' ע"ב] מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. קיימא לן שהכהן הנוטל חלקו בבית הגרנות אסור לסייע את בעל הבית בעבודה מפני שנראה שבשכר עבודתו לקח את התרומה, ה"נ אסור שיתן לו המעות על מנת שיחזירם לו מפני שמרגיל את בעל הבית שלא יתן תרומותיו אלא לו ונראה שדבר זה הוא בשכר מה שהחזיר לו הדמים ומחל אותן אצלו.
<h2>דף נ:</h2>
[קידושין י"א ע"ב] מה כלים שנים אף כסף שנים וכו'. כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי, וכללא [הוא], והרי טענה דכתיב [שמות כ"ב] כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ותנן הטענה שתי כסף וכו', מדקא מקשינן הכי שמע מינה דהאי כסף כסף מדינה דהיא כספים תומאניה דאית מינייהו בדינר דהוא כסף צורי שמנה והדינר שמנה ושבעים חבה דהוא משקל דינר מוראבטי, הוה ליה כסף מדינה עשר חבה פחות רביע חבה, נמצאו שתי כסף עשרין פחות חצי חבה דהיינו חצי זוז שלנו וחבה ומחצה, הילכך לא מחייבינן ליה לעולם שבועת התורה מודה במקצת אלא על מאן דמודה בעשרין חבה דהיינו חצי זוז שלנו וחבה ומחצה, וכ"ש אי הויא הודאה וכפירה בטפי מהאי שיעורא, אבל מאן דכפר בפחות מחצי זוז שלנו וחבה ומחצה וקא מודה בפחות מחצי חבה דהיינו פרוטה לא מחייבינן ליה שבועת התורה, ודוקא לענין מודה במקצת הוא דלא מחייבינן ליה שבועת התורה על כפירת פחות מחצי זוז שלנו וחבה ומחצה משום דכתיב ביה בהדיא כסף ודרשינן ביה אף כסף שנים וקאמר רחמנא כי הוא זה, אבל לענין שבועת התורה דהויא מאנפא אחרינא דלאו מודה במקצת כגון שומרין ועד אחד, והוא הדין לנשבעין ונוטלין מחייבינן להו שבועת התורה ואפילו אפחות מהאי שיעורא דאמרינן.
